| אמנות המלחמה |
| מאת ירון בנימיני |
| רביעי, 01 ספטמבר 2010 14:02 |
מעבר לכתוב או לנאמררבים מהאנשים עימם שוחחתי על הנושא, הביעו מורת רוח מהצורך להילחם ומהאלימות הנובעת מאותה לחימה. הספר המפורסם של סון טסו מהמאה ה-4 לפנה"ס, "אמנות המלחמה", מדבר על אסטרטגיה לחימתית והדרכים לנצח במלחמה. האם ניתן להסתכל על ספר זה בהבנה אחרת אולי אפילו באהדה? אינני רוצה לומר לכם כיצד לחשוב ובוודאי לא אוכל להחליט בשביל אף אחד מכם. לעומת זאת, חשוב לזכור שלמטבע ישנם שני צדדים. אם נציץ מצידו האחר לרגע אולי נבין עוד פאזל מהעולם המורכב שסביבנו.
חשוב להבין כי הפילוסופיה הטאואיסטית,, כפי שמוצגת בספר הדרך והסגולה או בשמו הסיני טאו טה צינג, גורסת כי עלינו לשאוף להגיע לשיווי משקל עם העולם; להרמוניה או התאמה נינוחה וזורמת המאפשרת לנו להשתלב במתרחש ללא חיכוך מיותר ומתוך תחושת שלווה. מאידך, המציאות לרוב טופחת על פנינו ואנו נאלצים להתמודד מול עימותים, שחלקם אמנם לא פיזיים אלא ורבליים או אחרים, כמו התמודדות על מקום עבודה, התמודדות על חזרה על ילדים בזמן גירושים חס וחלילה ועוד מקרים שכאלו. כמובן שלא חסרו גם מקרים של תקיפה פיזית ממש במהלך בילויים או אף בחופשה על שפת הים שהסתיימו בפגיעה ואף מוות. לפיכך, עלינו לשאוף להשתלבות נעימה עם האחר, אך לא מתוך חולשה, אלא מתוך בחירה. באם מופר שיווי המשקל בקוסמוס ואנו מותקפים ללא יכולת לצאת ללא פגע, עלינו להגיב בצורה הולמת שתשיב את "שיווי המשקל" על כנו, ותאפשר לנו בכמה שפחות חיכוך, עומס ואנרגיה שלילית לצאת מההתרחשות המצערת במהירות האפשרית. לא נבקש להכניע את המתקיף ואף לא להשפילו. יתרה מכך אין רצון אמיתי לפגוע בצורה מלאה בתוקף. האסטרטגיה המוצעת באה בכדי לאפשר לנו לסיים את העימות במהירות וללא "שפיכות דמים" מתמשכת שרק פוגעת בשני המתמודדים. אמת היא שכאשר צד אחד אינו מניח לתוקפנות והוא דבק בה גם לאחר שחווה תגובה מהמותקף, לעיתים אין ברירה אלא ליצור נטרול מלא ומושלם יותר כנגדו בכדי למנוע המשך איבוד אנרגיה מיותר מצד המותקף כמו גם מצד התוקף, ובכך גם למנוע ממנו הסלמה שבסופו של דבר תאלץ אותנו לתגובה קשה יותר ופוגעת בו עצמו. לפיכך, אם נביט לרגע מכיוון זה, הרי שמוראלית, עלינו לדעת את אסטרטגיית הניצחון, לא בכדי להתגאות בניצחון או ליהנות מהשפלתו ותבוסתו של האחר, אלא בכדי שנוכל להמשיך בחיינו ללא פגע ובכדי לפתור החמרת סכסוך בצורה יעילה, שכן זו תמנע התדרדרות במצב ופגיעה בתוקפינו בצורה חמורה יותר. בכך אנו גם שומרים עליו מלחטוף חזרה פגיעה אנושה יותר כמו גם על עצמנו. לפיכך, לדעתי, עלינו לדעת להתחזק ולא מתוך אגו ורצון לשלוט, כי אם מתוך אחריות לויסות ההתמודדות ולתוצאותיה. רק מתוך יכולת אמיתית להבין את תהליכי הלחימה או ההתמודדות נוכל לוותר במידת האפשר ללא פגע ונוכל גם לסיים איום ללא צורך באלימות מיותרת. רק מתוך ידע ועוצמה ניתן לנסות להגיע לניצחון ללא מנוצח. לפחות נוכל לנסות לתת לאחר תחושה שתאפשר לו להמשיך הלאה בלי רצון להתנקם. אז בואו נלמד להתעצם מתוך בחירה, כי מגיע לנו, ובלבד שנסתכל על הדברים מתוך החיוב והטוב. נביט על כך ברצון לדעת להתמודד בהצלחה ולא להלחם בכוונת השמדה. והיות והדברים הללו לפחות תלויים בנו אין פסול לדעתי "להחכים" בכמה מהלכים אסטרטגיים של אחד האנשים החשובים בדורו דאז - סון טסו, בספרו "אמנות המלחמה" בבחינת מציאת האיזון - מתוך העוצמה ובכך אתה מסוגל לממש את חוסר הלחימה בתוך הלחימה. ירון בנימיני |
“אני משווה את חוויית הלימוד שלי עם ירון כמו אל שתייה ממעיין נובע”
“בכל שיעור הוא שופך עוד ידע על מה שכבר חשבתי שאני יודע...”
אלי פיניש