הצ'ינים - חלק א

צ''ין - Chin

הצ''ין הינו סוג של עוצמה פנימית המתבטאת בגוף הפיזי. למעשה הוא מעין מיומנות תנועתית/גופנית המופעלת באמצעות היכולת הרוחנית או האנרגטית של האדם. עשרת סוגי הצ''ין השונים מגדירים את "עשרת השערים" להארה פנימית.

בסין של המאה ה-17 וה-18 עסקו עדיין בלחימה פנים-אל-פנים, אך בו בזמן ניצלו את אותן פעולות והפכו אותן למכשיר להשגת איכות פנימית שתשמש אותם בחייהם הרגילים ביום-יום. הבנת יכולת הפעלת הצ''ין השונים, ויותר מכך, הבנת התהליכים החשיבתיים והרגשיים שעוזרים לתפעל אותם, יכולה להביא אותנו להשגת "מתנה" שכזו לחיים המודרניים גם בתקופתנו.

ה Yin Chin - Guiding Chin הוא הצ''ין של ההכוונה ומורה הדרך. פירושו לפתות את היריב לעקוב אחר תנועתך באופן שיגיע למקום בו אתה רוצה שהוא יהיה, ובו בזמן להרחיקו מאזורים פגיעים אצלך. צורת לחימה זו מבוטאת היטב בתנועות "עגור לבן פורש כנף" ו"נגינת הגיטרה (נבל) של הטאי צ''י צ''ואן".

צ''ין זה מתפתח מהבנת שפת הגוף שלך וההכרה של תנוחות הגוף ה"מזמנות" את האדם מולך לאזור הרצוי לך. למרות זאת, יכולת זו מושתתת על היכולת הנפשית שלך להרגיש בכוונת האדם שמולך, ולהקשיב לכוונתו להגיע לאזור מסוים. לשם כך עלייך לחשוב פחות ולאפשר לעצמך "להתנקות" מבפנים בכדי לחוות ולחוש, וכמובן להשתמש ב tin Chin, הצ''ין המכונה Hearing Chin, צ''ין הקשב וההבחנה - היכולת לחוש את היריב ו"לשמוע" דרך המגע (העור). מדובר ביכולת לדעת מה עושה היריב ומה כוונותיו מבלי להסתמך על מראה עיניים אשר יכול לשטות בנו. צ''ין זה מושתת, כאמור, על שכלול יכולת המגע.

קיימים 5 סוגי מגע עיקריים הקשורים לחמש הפאזות (האלמנטים) ביקום. החשוב מביניהם, לדעתי, הינו "מגע הרוח" כפי שאני מכנה אותו. זהו מגע עדין ביותר המאפשר לנו לחוש את כיוון כוח היריב המופנה כלפינו, לרכב על תנועתו בשעה שאנו צמודים להתקפתו אל מרכז גופו והוויתו, בכדי להכריעו בהתקפת נגד. מגענו אמור להעשות על אזור גדול יחסית של אמת ידינו, תוך החלקה שמסיטה את תנועת היריב וקולטת בו זמנית את כיוון תנועתו.

Hua Chin - Neutralizing Chin פירושו עוצמת השינוי לניטרול היריב. צ''ין זה מופעל רגע לפני פגיעת היריב בך. בכדי למנוע נזק מהמכה עלינו לסובב את הגוף בקשת על מנת לנטרל את המכה, ולשלב טכניקות גפיים מעגליות.

צ''ין זה יבוא למלוא ביטויו אם נלמד את טכניקות השקיעה וההרפיה עם טכניקות הנשימות של סגנון הפאק מאי פאי (סגנון הנזיר עם הגבה הלבנה). עלינו ללמוד לשנות את המתח וההרפייה המחזורים בגוף ולהפוך "אלסטיים". נוכל להשיג זאת אם נלמד מהי רגיעה ונלמד לפתוח את מוחנו בכדי לחדד את ה "yi" - הקשב הפנימי הממוקד שבנו, שקשור בפיתוח היכולת הרוחנית.

לבסוף, כדאי שנכיר גם את עקרון חמשת הקשתות. זה האומר כי עלינו לשמור על גוו עליון בקשת אחת (קעורה או קמורה לסירוגין), ולשמור על הגשר באגן המחבר בין רגלינו. אלו מהוות שתי קשתות בפני עצמן, המעבירות עוצמה, כמו גשרים מהאדמה אל הגוו העליון, וכך מאפשרות תנועה זורמת, ללא עומס, של הגוף שיכול להתאים עצמו לכיוון פגיעת היריב. לבסוף, עלינו לשמר את שתי הקשתות בידינו, המאפשרות לפזר את עומס המכות המופנות אלינו ללא מאמץ, בתאום תומך של גופנו כפי שהסברנו להלן.

Tie Chin - Borrowing Chin נחשב למייצג העוצמה המתקדמת ביותר - העוצמה המושאלת. פירושו של צ''ין זה הוא לספוג את עוצמת היריב, להתאחד עם תנועתו ולהשתמש בעוצמה זו כנגדו. בכדי לפתח יכולת זו יש לפתח יכולת קשב ותשומת לב, ולהשתמש בשני כיוונים בלחימה.

בצ''ין זה ניתן להשתמש, כפי שכבר הבנתם, רק לאחר אימונים ממושכים ובסגנונות כמו עגור לבן, המפתח חשיבה ''מולטי לטראלית'' (לכמה כיוונים תוך חלוקת קשב), וסגנונות אחרים המפתחים זאת. אולם לא די בזה. בכדי להפעיל צ''ין זה עלינו להתאמן כיצד לא להתכווץ בפחד בפני איום.

חשוב להתאמן "במחשבה מתרחבת" כלומר בתחושה של "למלא את החלל" שבו אתה מרגיש כיצד אתה חווה את הסביבה בחוץ ולא מתכווץ פנימה בתחושה מתגוננת מול איום. הסגנונות הפנימיים כמו טאי צ''י או אפילו צ''י קונג יכולים לעזור בזאת. שקט ושלווה פנימית הם התחלה טובה להמשך פיתוחה של יכולת זו.

דבר שני שעלינו לרכוש בכדי לשלוט במיומנות צ''ין זה הוא היכולת לא לעצור את תנועת היריב למרות פחדנו להיפגע, וללמוד להניע את הכוח בזוית המאפשרת לנו לזוז חזרה אל המתמודד מולנו ולהכריעו. אסור להפסיק את תנועת המכה הגופנית אלינו. במקום זאת נסיט אותו בתנועה מתמדת וניצור תנועה מתמדת שלנו, חזקה יותר, הנובעת מהתנועה המשולבת של שנינו.

קיימים עוד סוגי צ''ין, עליהם ארחיב במאמר המשך.