החגים עברו ואיתם גם הקיץ ותחילתה של השנה העברית הינה דווקא עונת הסתיו. רוח קרירה, רעננה מנשבת ובצידה משירים העצים את עליהם בצבעי זהב וכתום ועומדים בשלכת. הרוח הקרירה מעוררת בי תחושה של הבטחה לשינוי מרענן, להתחדשות, ואילו השלכת בצידה מזכירה לי שבכדי לעשות זאת לעיתים עלינו להשיל מעצמנו את הישן, את הקודם שחלף לו, ולפנות מקום לחדש.
למרות זאת, כשישבתי לי כך בשעת אחה"צ המאוחרות לאחר אימון מפרך (או לפחות כך חשתי בזמנו) וצפיתי בשקיעה, הרגשתי לאה, אולי אפילו מנומנם מעט. כשהרוח ציננה את גופי והבטתי בכדור האש הכתום-אדום עז ההולך ומתמעט, נכנסו לראשי מחשבות של נוסטלגיה, געגועים אפילו, לאותם האנשים ששנים לא פגשתי, לארועים שחוויתי.

הכל נראה באותו הרגע מושלם אך לאחר רגעים מועטים כשהשמש כבר שקעה, והחשכה ירדה מלבד פס בודד של ורוד עמוק על היער שהתבוננתי בו מהחצר הקדמית שלי, כמו התעוררתי מחלום רחוק וחשבתי - כמה קל לשקוע בעבר, לסגוד לו אפילו. אבל הנה הטבע מלמד אותנו שיש מחזוריות, צריך לצעוד הלאה לעונה הבאה. אמנות הקונג-פו לימדה אותי שהעבר חלף ואינו עוד ולכן הוא עבר, העתיד הוא הבטחה של אפשרויות וההווה - הוא נמצא כאן וניתן לפעול ולהתקדם עימו אל עבר העתיד.

חשוב שנגדיר באופן מדויק לאן פנינו מועדות. חשוב להיות ממוקדים, גמישים בבחירת הדרך שלנו מחד, אך נחושים מאידך לא לאבד את המטרה. אימונים, כן, אימונים ועוד אימונים שבשיגרה האפורה הם יביאו לנו יכולת למקד את המחשבה ולאסוף את הגוף העייף. הם יגבשו אותנו דרך התמדה בלתי נלאית גם בשגרה אפורה ויחדדו את נחישותנו, והעיקר, יעצבו אותנו בגופנו ורוחנו לעמידים וחזקים יותר.
אפשרו לעצמכם לצאת מתוך הקופסה וההרגלים הישנים בכדי למצוא משהו חדש שימלא אתכם בדרך אל המטרה שלכם ולא חשוב מהי. הקונג-פו נמצא בליבנו, במוחנו ובגופנו. אם נפתח את ליבנו ומוחנו נוכל להנות מהשינוי הנמצא כבר כאן סביבנו. אם נהיה מוכנים לוותר על האתמול - נוכל להנות כבר היום, בהווה, ולהגיע מוכנים טוב יותר אל יום המחר.

נתראה באימונים,

ירון