צור קשר

לקבלת מידע על הלימודים וקשר עם המאסטר:

ידע אישי מהמאסטר

שם:

אימייל:

חופשה
מאת ירון בנימיני   
ראשון, 02 אוגוסט 2009 14:01

 

tai-chiהקיץ הגיע ואיתו התחושה הבלתי מוגדרת של חופש, פריקת עול והתמכרות להנאות הקטנות המחכות וקורצות לנו "הנה אנו כבר כאן".
נסעתי להתאמן השבוע בקאנטרי, בבריכה שלנו בישוב, והוצפתי בהמולת הקהל, שלל צבעי בגדי-ים, התרוצצות הילדים, פרצי הצחוק, ליקוק הארטיקים והגלידות, המגבות שנפרשות על הקרקע והגופות השחומים שמתרפקים על ליטופי השמש.
לא נעים להודות, אבל כבר לא בא לי להתאמן. ומה אם אקח לי פסק זמן? גם לי מותר ליהנות מהחיים, והרי, כבר קיץ - זה אפילו מותר! לא שאני לא נהנה מהאימונים, שלא תבינו לא נכון, הרי יש לי 'שריטה' ממש עמוקה ואני עדיין אוהב אותם. אבל עכשיו מה שעבר לי בראש זה דווקא ההנאה מלא לעשות כלום! פשוט לנוח וליהנות בחברת אנשים שגם הם פשוט נחים, צוחקים ונהנים, וזה יכול להיות כל כך ממלא!
אז זרמתי עם התחושות שלי, לא התעקשתי, וכמו שאני יודע לייעץ לאחרים, הרשתי לעצמי להתרווח ולקבל מהתרופה של עצמי. אני חייב לומר לכם, בדיעבד, זה היה פשוט פנטסטי וגם לכם כדאי לנסות זאת!
ראשית, השלווה עם שמחת החיים שקיבלתי מרגע כל כך קסום, אם כי חולף, היא ענקית והתחושה גם פותחת את הלב. אני חייב להודות שהחשש שקינן בי שאולי זה יפגע, בכל זאת, ביכולת המקצועית חלף כמו רוח באימון הבא שלי ואפילו הרגשתי טוב יותר. התנועה והמיקוד הגיעו ללא מאמץ מיותר והרגשתי טוב. אז הקדשתי לנושא רגע נוסף של חשיבה ונזכרתי שגם על פי עיקרון "המו-שין" נאמר כי למעשה את היכולת משיגים ללא מאמץ, ללא תשוקה, "תן לעניין להסתדר מעצמו".
גם מורים אחרים הדגישו כי בכדי להתקדם חשוב לשנות את "טבע הלב", כלומר, לא רק פיתוח החשיבה אלא גם הרגש, השמחה, חוסר שיפוטיות, יכולת להסתגל ולזרום עם החיים. ועכשיו כשאני כותב זאת, אני בכלל חושב שאולי אני לא מסתכל על זה בעיניים הנכונות ? כי מי אומר שלהתקדם זו המטרה העיקרית ?
ההנאה מהדרך, ההתעשרות בידע, ההכרה ברגשות שמציפים אותך וביכולת לראות דברים מזווית אחרת בצבעים עזים יותר מכפי שראית בעבר, האם לא זה הגמול העיקרי? וכשחושבים על כך הרי מי שמקבל זאת ממילא גם מתקדם ומתפתח. זה בונוס שהוא מקבל ממילא על ההליכה בדרך. אז חשוב שהדרך לא תהיה יבשה, בואו לא נהיה "צנונים" או צוננים, אלא פשוט בני אדם שנהנים, צוחקים, מסרבים להיות שיפוטיים, שיודעים לעשות חיים וגם להתקדם בהם.

 

ירון בנימיני

 

נ.ב.

אני מצרף כאן מאמר שכתבתי על גמישות, גופנית ומנטלית כאחת, השפעתה על בריאותנו ויכולת ההתמודדות שלנו. לכל החבר'ה שתמיד תוהים ורוצים לדעת הסבר מפורט ומעמיק על כיצד לבצע את "הדרקון שעף על הקרקע" מומלץ בחום לקרוא.

 

Add your comment

שמך:
כותרת:
תגובה:

תלמידים מספרים

“אני משווה את חוויית הלימוד שלי עם ירון כמו אל שתייה ממעיין נובע”
“בכל שיעור הוא שופך עוד ידע על מה שכבר חשבתי שאני יודע...”
אלי פיניש

לכל הסיפורים